שגרת בוקר - איך אני מתחילה את היום עם עצמי

כל בוקר, לפני שאני יוצאת לעולם, אני נותנת לעצמי זמן. לא זמן של לעשות אלא זמן של להיות. זה מתחיל בדבר הכי פשוט: הטלפון נשאר על מצב טיסה ומצב לילה. אין הודעות, אין התראות, אין חדשות. הבוקר הוא שלי.

אני מתחילה בכוס מים גדולה - הגוף ישן כל הלילה וצריך לקבל את ההזנה הראשונה שלו. ואז - פינוי. יציאה של בוקר היא לא סתם עניין של נוחות, היא סימן לבריאות. כשהגוף מתפנה בצורה סדירה בבוקר, זה אומר שמערכת העיכול עובדת כמו שצריך, שהגוף מצליח לשחרר רעלים ולהתחיל את היום נקי. זה אחד הדברים הראשונים שאני שואלת מטופלות עליו, ואחד הסימנים הכי חשובים לבריאות תקינה. לאחר מכן, מקלחת מרעננת, ואז אני יוצאת לחצר.

את הרגע הזה אני אוהבת במיוחד. לצאת החוצה, לדרוך על הדשא יחפה, לקלוט את אור השמש הראשון של היום. ואז לקטוף צמחים טריים לתה - מרווה, נענע, לואיזה או מה שגדל ומחכה לי בבוקר.

למה זה חשוב? אור השמש בשעות הבוקר מסנכרן את השעון הביולוגי שלנו. השמש נותנת לגוף אות ברור: "יום חדש התחיל." הסינכרון הזה משפיע על רמות האנרגיה, על ההורמונים, על איכות השינה בלילה שאחרי, ועל מצב הרוח לאורך כל היום. כשאנחנו מתעוררות ומיד נכנסות לטלפון, אנחנו מפספסות את החלון הזה ונותנות למסך לקבוע את הטון של היום במקום לאור הטבעי.

המגע עם הדשא הוא לא סתם נחמד, הוא מארק אותנו, מחבר אותנו לאדמה, ומפחית מתח ודלקת בגוף באופן מדיד ומיידי.

אחרי התה אני יושבת למדיטציה כדי לאפשר עוד כינוס לפני שיוצאת לעולם. אחרי המדיטציה תרגול אסאנות - לפעמים קצר ולפעמים ארוך, לפי הזמן או מה שהגוף מבקש באותו בוקר כדי לאפשר לגוף ולנשימה להיפתח.

הרעיון הוא פשוט: לפני שאני יוצאת לעולם - לעבודה, ללימודים ולטלפון אני נותנת לעצמי זמן של הזנה וחיבור. כשאני מתחילה את היום מהמקום הזה, כל מה שמגיע אחר כך נראה אחרת. אני יותר סבלנית, יותר ממוקדת, יותר שלמה.

חשוב לי לומר - זה לא עניין של שעתיים. גם שגרת בוקר של 20 דקות בלי טלפון, עם מים, אור שמש ורגע של שקט בכל דרך שהיא יכולה לשנות את הצורה שבה את חווה את כל שאר היום.

נסו להתחיל ממשהו אחד קטן, לא הרבה דברים בבת אחת. למוח שלנו יהיה קשה להסתגל להרבה שינויים במקביל וזה חוק בקשר לכל הרגל חדש שתרצו להטמיע.